GoCool אקווריום דגים אק' טרופי ציקלידים אק' ריף למגדל המתחיל וידאו אקווריום מחשבונים חדשות פורום

  נושאים פעיליםנושאים פעילים  הצגת רשימה של חברי הפורוםרשימת משתמשים  חיפוש בפורוםחיפוש  עזרהעזרה
  הרשמההרשמה  התחברותהתחברות
מאמרים
 פורום גידול דגי נוי : מאמרים
נושא

נושא: גידול נימפאות ושושנות המים

שליחת תגובהשליחת נושא חדש
כותב
הודעה << נושא קודם | נושא הבא >>
digris התותח
לא פעיל
לא פעיל
סמל אישי

הצטרף / הצטרפה: 26 אפריל 2006
מדינה: Israel
משתמש: מנותק/ת
הודעות: 72
נשלח בתאריך: 29 אפריל 2006 בשעה 10:05 | IP רשוּם
ציטוט digris התותח

נימפאות: כיצד לשתול ולהרבות :


 

שתילה :


 

עם התחלת הלבלוב העונתי (ראה תמונה) הגיע הזמן לשתילה מחודשת של הנימפיאות.
מטרת השתילה המחודשת היא להחליף את המצע עליו צומחת הנימפאה, מאחר והן מדללות מאוד את המזון הזמין במצע במשך תקופת גידולן וגם לספק מקום לגדילת השורשים החדשים. אם לא מחליפים את המצע, הנימפאה "תברח" מהעציץ בעונת הצמיחה הקרובה מאחר ואין לה מספיק מרחב גדילה, או לחילופין, נקבל צמח קטן ועלוב למראה, שיצמיח מעט פרחים קטנים (אם בכלל).
לאחר הוצאת העציץ מהמים* (ראה תמונה), יש להופכו בזהירות, ולהוציא את הנימפאה על כל בית השורשים שלה (ראה תמונה, ראה תמונה, ראה תמונה).
יש לבצע פעולות אלו בעדינות מאחר ולנימפאות יש גבעולים שבירים. לאחר שהוצאנו את הצמח, יש לנקות את שאריות המצע הישן (ראה תמונה, ראה תמונה) ולסלק שורשים ישנים ורקובים - שורשי הצמיחה החדשים מתחילים לגדול קרוב לכתר הצמח (הכתר הוא קודקוד הצמיחה - המקום ממנו צומחים העלים והפרחים) וצבעם לבן או לבן-ירקרק, בניגוד לשורשים הישנים שצבעם אפור (ראה תמונה).
גוש הצמח המצולם (ראה תמונה) הוא למעשה שני צמחים שגדלו צמודים אחד לשני, לכן אני מפריד בניהם (ראה תמונה).
אם קנה השורש ארוך מדי יש לחותכו בעזרת סכין חדה. החיתוך יעשה קרוב לכתר ויש להקפיד לחתוך מספר סנטימטרים לפני אזור צמיחת השורשים החדשים (ראה תמונה, ראה תמונה) ניתן לראות בתמונה האחרונה עלה קטן ושורשים חדשים ליד מקום החתך בגוש השורש הישן (הגוש הימיני), זוהי "עין" - ניצן צדדי, שניתן להשתמש בו לריבוי (הסבר בהמשך המאמר).
לאחר ניקוי הצמחים (ראה תמונה) אפשר לשותלם. לאחר ניקוי סלסילת השתילה (ראה תמונה) מאצות ושאר לכלוכים, פורסים עליה בד (או ברזנט או שק יוטה, עדיף להשתמש בחומר סינתטי שלא נרקב במים) תפקיד הבד הוא למנוע ממצע השתילה להתפזר במים (ראה תמונה) ומתחילים למלא במצע שתילה (ראה תמונה, ראה תמונה).
לצורך השתילה אני משתמש בתערובת שתילה רגילה (של עציצים). את מצע השתילה יש להרטיב ולהספיג היטב במים לפני מילוי העציץ בכדי למנוע כיסי אוויר בעציץ, אם נשארים כיסי אויר, לאחר שמכניסים את העציץ למים הם מתרוממים ומערבלים את המצע במים או שהם עלולים להציף את כל העציץ אל פני המים. תוך כדי מילוי העציץ יש להדק מעט מצע השתילה, כדי למנוע ולהוציא את כיסי האוויר (ראה תמונה) .
את מצע השתילה לא ממלאים עד קצה העציץ, אלה משאירים מספר סנטימטרים פנויים (ראה תמונה), חלל זה ימולא ע"י טוף או חצץ דק בכדי למנוע את התפזרות מצע השתילה במים. לאחר המילוי מניחים את הצמחים על מצע השתילה - לנימפאות ארופאיות יש קנה שורש זוחל, לכן יש שים את הצמח קרוב לשפת העציץ, כשהכתר פונה למרכז העציץ (ראה תמונה).
לנימפאות טרופיות אין קנה שורש זוחל, והשורשים גדלים בצורה רדיאלית (מעגלית - מהמרכז כלפי חוץ) לכן יש לשתול אותן במרכז העציץ. יש להקפיד שכתר הצמח יהיה בגובה שפת העציץ או מעט גבוה יותר (ראה תמונה). מכסים את בית השורשים בטוף או חצץ דק (ראה תמונה, ראה תמונה) , ושוב, יש להשגיח לא לכסות את הכתר (ראה תמונה). אם שתלנו את הצמח נמוך מידי, יש למושכו בעדינות מעלה כדי לחשוף את הכתר (ראה תמונה), אם הכתר יישאר קבור הוא עלול להירקב, דבר שיגרום לתמותת הצמח.
גוזרים את עודפי הבד (ראה תמונה), והנימפאה מוכנה לחזור לבריכה (ראה תמונה). את העציץ יש להשקיע בעדינות במים כדי שלא יתהפך (ראה תמונה, ראה תמונה, ראה תמונה).
מניסיוני, במידה ושותלים מחדש את הנימפאות מדי שנה, אין צורך לדשן את המצע.

*העציץ המצולם בכתבה זו, היה יכול למעשה להישאר שנה נוספת בעציץ ללא החלפת מצע, מאחר והצמחים השתולים בו הם די קטנים והם לא מילאו את כל נפח העציץ בשורשים. צמח בוגר שיישאר שתול בעציץ זה במשך שנה-שנתיים ללא החלפת מצע, ימלא את כולו בשורשים ויצמיח קני-שורש ארוכים שיגלשו לכל הכיוונים, או שהצמח יתחיל להתנוון. במקרה ומשאירים צמח באותו המצע לשנה נוספת, רצוי לדשן אותו בדשן בשחרור איטי. את הדשן יש לקבור בין שורשי הצמח באופן שיהיה מכוסה במצע לחלוטין ולא ישתחרר למים, מה שעלול לגרום לפריחה של אצות בבריכה ואף עלול להרעיל את הדגים.

ריבוי נימפאות :


 

נימפאות אירופאיות:
נימפאות אירופאיות מפתחות על קנה השורש שלהם "עיניים", שהם קדקודיי צמיחה חדשים. ניתן לנתק קדקודים אלו (לאחר ופיתחו שורשים), ולשותלם כרגיל (ראה תמונה, ראה תמונה, ראה תמונה).
אם הקדקוד קטן, ניתן לחתוך אותו עם קטע קנה-השורש ממנו הוא צומח, אך יש להקפיד להשאיר שורשים בקטע קנה-השורש אותו חותכים (ראה תמונה, ראה תמונה, ראה תמונה) ולשותלו כרגיל. הצמחים הצעירים יגיעו לממדי פריחה כעבור עונת גידול אחת או שתיים (אם הקודקוד גדול ומפותח, יש סיכוי שהוא יצמיח פרחים כבר באותה עונת הגידול). הזמן הטוב ביותר לחלוקת הצמח הוא באביב, עם תחילת הלבלוב.

נימפאות טרופיות:
מחזור הגידול של נימפאות טרופיות (בתנאי הארץ) שונה מזה של האירופאיות. הנימפאות הטרופיות גדלות ופורחות במהלך הקיץ ולקראת סוף עונת הגידול הם מפתחות ריזומים (מעין פקעות עגולות) על שורשיהן, ובסוף עונת הגידול צמח האם מת (נימפאות אלו הן מעין צמחים חד-שנתיים), זנים מסוימים יכולים לשרוד בתנאי החורף בארץ, במיוחד עם הטמפרטורות בחורף לא היו נמוכות מאוד (למשל במישור החוף). מחזור חיים זה התפתח מכיוון שחלק ממיני הנימפאות מגיעים מאזורים שבהם הן גדלים במישורי הצפה המתייבשים כליל בעונת היובש והצמח שורד את העונה היבשה בצורת ריזום הקבור באדמה, עד להצפה השנתית הבאה. ריבוין של נימפאות אלו הוא עניין פשוט מאוד - צמח הגדל היטב, מפתח מספר רב של ריזומים שניתן לשתלן מחדש כל שנה. ריזומים גדולים יותר יגיעו לפריחה מהר יותר. נימפאות טרופיות מסוימות מצמיחות צמחים-תינוקות בחיקי העלים, במקום חיבור הפטוטרת לעלה. ניתן לנתק צמחים אלו (לאחר והצמיחו שורשים), ולשתלן כרגיל. מינים מסוימים של נימפאות טרופיות ניתן גם להרבות מזרעים. בשתי השיטות האחרונות שהוזכרו לוקח זמן רב (מספר שנים) עד שמתקבלים צמחים גדולים מספיק בכדי לפרוח.

בהצלחה.

נכתב ע"י אופיר תומר, מח' צמחי מים, אקווה-גן.

 

 



__________________
שי

כתובת זו תביא אתכם אל אלבומי התמונות שלי-

אלבום ישן:
www.digris.pic.co.il

אלבום חדש:
www.digris-new.pic.co.il



חזרה לתחילת העמוד הצג את כרטיס החבר של digris התותח חפש הודעות אחרות של digris התותח בקר בדף הבית של digris התותח
 
digris התותח
לא פעיל
לא פעיל
סמל אישי

הצטרף / הצטרפה: 26 אפריל 2006
מדינה: Israel
משתמש: מנותק/ת
הודעות: 72
נשלח בתאריך: 29 אפריל 2006 בשעה 10:05 | IP רשוּם
ציטוט digris התותח

 

גידול שושנות המים :


גידול נימפאות :

קודם כל, ברצוני להבהיר נקודה חשובה - העצות הניתנות בהמשך הכתבה הם על סמך ניסיוני והידע האישי שלי.
איני סבור שיש רק דרך נכונה אחת לגידול נימפאות, וסביר להניח שחלקכם יחלוק על שיטות הגידול שלי. לדעתי כל אדם המגדל נימפאות ימצא את הדרך הנכונה ביותר עבורו, לפי התנאים בבריכה שלו ומיני הצמחים שהוא מגדל. העצות שאני אתן בהמשך הכתבה הם השיטות בהם אני מגדל נימפאות בבריכה הפרטית שלי, ובהצלחה רבה.
מניסיוני שלושת הגורמים החשובים ביותר הם מצע-שתילה עם מספיק חומרי מזון, עומק שתילה נכון וכמות אור מספקת.
מצע שתילה
מצע השתילה שאני משתמש בו הוא תערובת שתילה רגילה של עציצים. לצורך השתילה אני משתמש בכלים שטוחים ורחבים מאחר ולנימפאות יש מערכת שורשים רדודה. ניתן לרכוש מכלים מיוחדים לשם כך במשתלות שונות, או לחילופין, להשתמש בסלסילות פלסטיק רגילות לשימוש ביתי. את הסלסילות אני מרפד בבד (יוטה או משהו דומה) כדי שהמצע לא יברח מהצדדים. את מצע השתילה אני ראשית מרטיב היטב, כדי למנוע כיסי אויר בעציץ. את הנימפאות האירופאיות אני מניח ליד דופן העציץ, כשהקצה הצומח, הכתר ( המקום ממנו צומחים העלים והפרחים), פונה למרכז העציץ, מאחר ולנימפאות האירופאיות יש קנה שורש זוחל. נימפאות טרופיות אני שותל במרכז העציץ, מאחר וצמיחתם היא רדיאלית (מעגלית, מהמרכז כלפי חוץ). מכסים היטב את השורשים, אבל יש להקפיד שהכתר יבלוט מעל מצע השתילה (חשוב מאוד, אין לכסות את הכתר באדמה!!!). אני נוהג לא למלאות את מצע השתילה עד שפת העציץ, אלה להשאיר מספר סנטימטרים פנויים, וחלק זה אני ממלא בחצץ או טוף דק, כדי למנוע ערבול מצע השתילה במים (שוב - חשוב מאוד להקפיד לא לכסות את הכתר!!!). הנימפאות מדללות מאוד את המזון בקרקע, לכן אני נוהג לשותלן מחדש (אפילו באותו עציץ) מדי שנה באביב, עם ראשית הלבלוב. אם הנימפאות שתולות במכלים ענקיים או שאין באפשרותכם לשותלן מחדש מדי שנה,אפשר לדשנן בדשן עם שחרור איטי, אך יש להקפיד לקבור את הדשן עמוק בבוץ, כדי שלא ישתחרר למים, דבר התורם להתרבות אצות וכן הוא גם עלול לפגוע בדגים.
עומק שתילה
אחד הגורמים העיקריים המשפיעים על מראה הצמח. רוב הנימפאות אוהבות עומק של 50-60 ס"מ מעל כתר הצמח (לכן יש לקחת בחשבון גם את גובה העציץ שבו הן שתולות). זנים ננסיים יסתפקו גם ב30 ס"מ מים מעל הכתר. הכלל הוא, שהשטח אותו תכסה הנימפאה בעלים, הוא פי שתיים מהעומק שבו היא שתולה, כלומר נימפאה ממוצעת, השתולה בעומק 50 ס"מ, תכסה שטח של 1 מטר מרובע (או ליתר דיוק, מטר מעוגל). ככול שהצמח גדול יותר, ובעל עלים רבים יותר, כך הוא יצמיח יותר פרחים. נימפאות השתולות בעומק נמוך מידי, יצמיחו עלים מעטים וקטנים, ובקושי יפרחו. לעיתים קרובות אני נתקל בספרות בהוראות שצריך להניח את העציץ עם נימפאה שרק החלה ללבלב במים רדודים, ועם גדילת והתארכות העלים, להעבירה בהדרגה למים עמוקים יותר. מניסיוני, אפשר להניח את העציץ ישר מההתחלה בעומק הרצוי, והנימפאה תגדל בלי בעיות.
תאורה
הנימפאות הם צמחים חובבי שמש. האירופאיות אוהבות לפחות 3-4 שעות שמש, ומינים טרופיים מסוימים יזדקקו ל 5-6 שעות שמש בכדי לפרוח. צמח הגדל באזור חשוך מדי, נוטה להצמיח עלים גדולים יותר (בגלל המחסור באור), ולמרות שניראה שהצמח גדל יפה, הוא כמעט ולא יפרח.
מחלות ומזיקים
הנימפאות בארץ הם צמחים חסונים ועמידים, והם נקיים לרוב ממחלות וטפילים. מניסיוני, שתי הבעיות העיקריות הם כלבים (ואנשים לא זהירים) הנכנסים לבריכה, הופכים ושוברים את הצמחים (וגם עלולים לפגוע בבריכה עצמה, אם היא עשויה מיריעה), וכנימות.
לפתור את הבעיה הראשונה - יש לדאוג שלא יכנסו כלבים לבריכה . צמחים שהתהפכו יש לישר בהקדם האפשרי (ואם צריך, אז גם לשתלם מחדש), אם הצמח יישאר קבור מתחת לעציץ הוא ימות.
לבעיית הכנימות (שמניסיוני היא די נדירה) יש פתרון פשוט למדי - מרססים בחומרים קוטלי כנימות המבוססים על סבון כגון "זוהר נוי". אם משתמשים בחומר בזהירות, ודואגים לא לרסס יותר מידי לתוך המים אלא רק על העלים, לא יגרם כל נזק לדגים. מי שמעונין להשתמש בשיטות "ביולוגיות" (ויש לו הרבה זמן פנוי וסבלנות), יכול להשקיע בזהירות את העלים הנגועים במים, והדגים ינקרו ויאכלו את הכנימות, או לחילופין, להתיז על העלים זרם מים עדין אך חזק, והכנימות שישטפו בזרם יאכלו ע"י הדגים (שיטות אלו יעילות לבריכות קטנות, במיוחד אם יש בבריכה דגים יולדי-חיים כמו גמבוזיות, גופים, מולים וכד').

גידול לוטוסים (נלומבו) :

הלוטוסים זקוקים למצע בוצי ועמוק, לפחות 40-50 ס"מ, לכן צריך לשתלם בעציצים גדולים, או לחילופין, לחפור מבעוד מועד "אדניות" גדולות בתחתית הבריכה. הלוטוסים אוהבים שמש, וצריכים לפחות 5-6 שעות שמש ביום כדי לפרוח.


נכתב ע"י אופיר תומר, מח' צמחי מים, אקווה-גן.



__________________
שי

כתובת זו תביא אתכם אל אלבומי התמונות שלי-

אלבום ישן:
www.digris.pic.co.il

אלבום חדש:
www.digris-new.pic.co.il



חזרה לתחילת העמוד הצג את כרטיס החבר של digris התותח חפש הודעות אחרות של digris התותח בקר בדף הבית של digris התותח
 
digris התותח
לא פעיל
לא פעיל
סמל אישי

הצטרף / הצטרפה: 26 אפריל 2006
מדינה: Israel
משתמש: מנותק/ת
הודעות: 72
נשלח בתאריך: 29 אפריל 2006 בשעה 10:07 | IP רשוּם
ציטוט digris התותח

 

מבוא - שושנות המים (נופר, לוטוס או נימפאה) :


קיים הרבה בלבול וזיהוי מוטעה של צמחים אלו, ובכתבה זו אנסה לסדר את העניינים.
למעשה מעורבים בבלבול ארבעה סוגי צמחים, וכן עניין השמות המדעיים והשמות העממים של הצמחים. כדי להבין את הבלבול, יש קודם להבין כיצד ממוין עולם הטבע, ולכן אפתח את ההסברים בהבנת שיטת המיון (הטקסונומיה) של עולם הטבע:
השמות העממים הם השמות שניתנים לצמחים (ובע"ח וכו') ע"י תושבי המקום, לדוגמה - פרפר הנקרא בעברית "נימפית הסרפד" (נימפית ע"ש משפחת הפרפר, וסרפד ע"ש מזון זחלי הפרפר) יקרא באנגליה למשל - "ADMIRAL RED" (האדמירל האדום) בגלל צבעי הפרפר. מכאן שהייה צורך לתת לאורגניזמים (וגם למינרלים וכל ערך מדעי זה או אחר) שם שיהיה זהה בכל מקום, כדי למנוע בלבול וטעויות, וכך נוצרה השפה ה"מדעית" שבה לכל ערך יש שם מדעי שהוא זהה בכל מקום. במאה השש-עשרה, קם מדען שוודי בשם קארל פון לינה, והחליט לסדר ולארגן את עולם הטבע בצורה מדעית, ויצר את הטקסונומיה המדעית הנמצאת בשימוש עד ימנו, בחיבורו החשוב "השיטה שבטבע" (קארל גם נתן לעצמו שם מדעי - קארולוס ליניאוס = Linneus ). השפה המדעית מורכבת מלטינית ויוונית עתיקה, מאחר והם שפות "מתות", והם אינן משתנות עוד.
עולם הטבע (בכתבה זו אתמקד רק באורגניזמים חיים) חולק לחמש ממלכות (או תשע בהתאם לאיזה חוקרים אתה מתייחס): ממלכת החי, ממלכת הצומח, ממלכת הפטריות והעבשים, ועוד 6-2 ממלכות של חד-תאיים. הממלכות חולקו לטקסונים הולכים ויורדים -מערכות, מחלקות, סדרות, משפחות, סוגים ומינים (קיימות גם תת-חלוקות, למשל תת-סדרה ותתי-מין), כשכל שם של אורגניזם מורכב משם הסוג ושם המין (מה שנודע כ"שיטת השם הכפול"). כך למשל קיבלה נימפית הסרפד את שמה המדעי "Vannesa atalanta" - הפרפר שייך לסוג Vannesa, והמין הוא Atalanta, וכל חוקר פרפרים בעולם יודע בדיוק לאיזה מין פרפר אתה מתכוון, (אפילו אם אתה דובר עברית והוא רק שוודית). ואם נסתכל על שמותיהם של קרובי משפחתה - נימפית החורשף Vannesa cardui)) ונימפית הדרדר (Melitaea phoebe), ניראה שלפי השמות העממים קשה לקבוע קרבה גנטית, אבל לפי השמות המדעיים רואים מיד שנימפית הסרפד קרובה מאוד לנימפית החורשף מבחינה גנטית, שניהם שייכות לסוג Vanness, והם מרוחקים מעט מנימפית הדרדר השייכת לסוג Melitaea, אבל כל שלושת הפרפרים שייכים למשפחה אחת, משפחת הנימפיתיים -Nymphalidae .
ולסיכום, הסיסטמטיקה המלאה של הפרפר:
ממלכה: חי (Animalia)
מערכה: פרוקי רגליים (Arthropoda)
מחלקה: חרקים (Insecta)
סדרה: פרפראים (Lepidoptera)
משפחה: נמפיתיים (Nymphalide)
סוג ומין: נימפית סירפד (Vannesa atalanta)

אם כך, לאחר והבנו את שיטת המיון, מה ההבדל בין נופרים, ללוטוסים ולנימפאות?

נופר Nuphar:
נופר הוא סוג במשפחת הנופריים (Nymphaeaceae), שמו האנגלי העממי הוא "pond lily" (חבצלת הבריכות) ולפעמים גם "brandy bottle" (בקבוק ברנדי) על שום צורת פירות הצמח. מין אחד בסוג, נופר צהוב (Nuphar lutea), הוא צמח בר בישראל, וניתן לראות משטחים יפים שלו בפארק מקורות הירקון, וכן בשמורת עין-נימפית בגליל העליון. צמח זה כמעט ואינו מקובל בגינון בישראל, ואחת הסיבות היא היותו צמח בר מוגן.

נלומבו נאכל Nelumbo nucifera:
נלומבו הוא סוג במשפחת הנופריים (Nymphaeaceae), זהו הצמח הידוע בשמו העממי "לוטוס" או "לוטוס קדוש" או "לוטוס הודי קדוש". זהו הצמח המקודש על הבודהיסטים, שלפי אמונתם פרץ הצמח ופרח בכל מקום עליו דרכו רגליו של הנסיך התינוק סאדהראתה (בעתיד בודהה), בעת לידתו. בניגוד לנימפאות, העלים והפרחים של הנלומבו צומחים גבוה מעל המים (העלים הראשוניים צפים על המים), והעלים הם עגולים לגמרי, כשהפטוטרות נמצאת במרכז העלה (בנימפאות הפטוטרת היא בצד, והעלה הוא לא עגול לגמרה, אלה בעל "שסע" במקום חיבור הפטוטרת) והעלה כולו מזכיר מטרייה שהתהפכה ברוח. מהמין נלומבו נאכל, שמוצאו מאסיה ואוסטרליה, פיתחו שפע של זנים תרבותיים הנבדלים בצבע הפרח (באופן טבעי, צבע הפרח הוא ארגמן-ורוד), מספר עלי הכותרת, והגודל הכללי של הצמח. בסוג נלומבו יש עוד מין אחד בלבד, נלומבו צהוב (Nelumbo lutea) שמוצאו בצפון אמריקה, פרחיו צהובים, והוא נדיר בתרבות בישראל.

נימפאה Nymphaea (חבצלות או שושנות מים - water lily):
נימפאה היא סוג במשפחת הנופריים (Nymphaeaceae) שעל שמה קיבלה המשפחה כולה את שמה המדעי (יש לציין שהאקדמיה העברית ללשון בחרה דווקא לקרוא למשפחה בעברית "משפחת הנופריים" ולא "משפחת הנימפתיים" כמו שמה המדעי, למרות שבארץ ישנם שני מיני נימפאות), שם הסוג ניתן על שמם של אלות-המים מהמיתולוגיה היוונית, על שום יופיים המיוחד של הפרחים. מין מסוים של נימפאה ידוע גם בשם "לוטוס כחול" או "הלוטוס המצרי הקדוש" (sacred egyptian lotus) או "שושנת הנילוס הכחולה", מאחר והמצרים הקדמונים נהגו לשתות את תמצית הפרחים של הנימפאה הכחולה (Nymphaea caerulea), שנימצא שהם מכילים חומרים בעלי השפעה נרקוטית, וגורמים לתחושת אופוריה. חיזוק נוסף ניתן למצוא במיתולוגיה היוונית, שם מסופר באודיסאה על אודיסאוס וחבריו המגיעים לארצם של הלוטופאגים (אוכלי הלוטוס), ארץ מיתולוגית בצפון אפריקה, אודיסאוס מזהיר את חבריו לא לאכול מן הפרחים, ואלו שלא הקשיבו לאזהרותיו וטעמו מהפרחים, שכחו את חבריהם למסע, ואת ארצם, ונשארו לחיות עם הלוטופאגים. מעניין לציין שמין נוסף של נימפאה (גם הוא ממצרים), קיבל את שם המין לוטוס -Nymphaea lotus כלומר "הנימפאה הלוטוסית", אבל מציורי קיר בקברים של הפרעונים רואים בבירור שהצמח הקדוש הוא הנימפאה הכחולה ולא הנימפאה הלוטוסית (שצבע פרחיה לבן ולא כחול). קיימים הרבה זנים תרבותיים, בשלל גוונים, צורת פרח, מספר עלי כותרת וגודל הצמח.
נהוג לחלק את הנימפאות לשתי קבוצות: נימפאות אירופאיות (hardy water-lilies), ונימפאות טרופיות (tropical water-lilies).
לנימפאות האירופאיות יש קנה-שורש, עלים מעוגלים בעלי שפה חלקה (עלים תמימים בשפה הבוטנית), הפרחים צפים ממש על פני המים, וצבעם הוא לבן, צהוב, כתום, ורוד, ארגמן ואדום, וכולם (ככול הידוע לי) פורחים ביום.
הנימפאות הטרופיות הן חסרות קני שורש (לקראת סוף עונת גידולם הן יוצרות ריזומים - מעין פקעות עגולות), העלים לרוב מעט מוארכים (לעלים הראשוניים יש צורת חץ), שפת העלה לרוב משוננת, הפרחים מוחזקים גבוה יותר מעל המים מאשר האירופאיות (במינים מסוימים עוקצי הפרחים הם באורך של יותר מחצי מטר מעל פני המים), צבע הפרחים כמו באירופאיות, כולל בורדו, סגול וכחול. מינים מסוימים פורחים בלילה.
באופן כללי הטרופיות מתחילות ללבלב מאוחר יותר בעונה מאשר האירופאיות והן דורשות טמפרטורה גבוהה יותר (בהתאם למוצאן), הצמחים גדולים יותר לכן דורשים בריכות גדולות ועמוקות יותר (קיימים גם זנים קטנים), והצימוח נמרץ ואגרסיבי (הצמחים נוטים לכסות צמחים אחרים הצומחים לידם, בעיקר נימפאות אירופאיות).

אם כך, מיהו הצמח שקיבל את שם הסוג לוטוס (Lotus)?
ובכן, הפתעה, הצמח ששמו המדעי לוטוס הוא למעשה סוג במשפחת הפרפרניים (Fabacea או Papilioniceae), אותה משפחה אליה שייכים האפונה והשעועית למשל), ובהם מספר מינים הצומחים בר גם בארצנו, ולמעט סוג אחד - לוטוס הביצות Lotus palustris, הם לא צמחי מים או ביצה מובהקים כלל. בתרבות ידוע לי רק על מין אחד - לוטוס ברת'לוטיLotus berthelotii , המשמש כצמח כיסוי נמוך החסכני במים.

יש מקום להזכיר גם שני מיני צמחים המקורבים לנימפאות:

הנימפאה הענקית - "Amazonian giant water-lily":
זוהי הנימפאה בעלת העלים הענקיים שיכולים להגיע לקוטר של 1.5 מטר, שילד יכול לצוף על פניהם, ופרחי ענק בקוטר של 30 ס"מ. הצמח אינו נימפאה אמיתית (למרות שגם הוא ממשפחת הנופריים), והוא שייך לסוג Victoria. בסוג זה שני מינים בלבד, כשהמין הנפוץ והידוע יותר הוא Victoria amazonica. נדיר מאוד בתרבות בארץ.
 

נימפואידס (נימפאיון, צמח הלבבות הצפים, פתיתיי שלג) Nymphoides:
צמחים אלו אינם ממשפחת הנופריים, אלא ממשפחת ה-Menyanthaceae. לצמחים אלו עלים צפים הדומים לעלי נימפאה קטנים, אך העלים אינם גדלים בשושנת, אלה צומחים לאורך שלוחות ארוכות. הפרחים קטנים, לרוב צהובים או לבנים (בהתאם למין), ולרוב בעלי חמישה עלי כותרת, במספר מינים עליי הכותרת משונצים (מכאן חלק מהשמות העממים), חלק מהמינים משמשים כצמחי אקווריום.


נכתב ע"י אופיר תומר, מח' צמחי מים, אקווה-גן.



__________________
שי

כתובת זו תביא אתכם אל אלבומי התמונות שלי-

אלבום ישן:
www.digris.pic.co.il

אלבום חדש:
www.digris-new.pic.co.il



חזרה לתחילת העמוד הצג את כרטיס החבר של digris התותח חפש הודעות אחרות של digris התותח בקר בדף הבית של digris התותח
 
גל ניסן הקינג
משתמש מתקדם
משתמש מתקדם

משתמש

הצטרף / הצטרפה: 27 אפריל 2006
מדינה: Israel
משתמש: מנותק/ת
הודעות: 100
נשלח בתאריך: 29 אפריל 2006 בשעה 11:26 | IP רשוּם
ציטוט גל ניסן הקינג

כל הכבוד דגריס
חזרה לתחילת העמוד הצג את כרטיס החבר של גל ניסן הקינג חפש הודעות אחרות של גל ניסן הקינג
 
DJ Skazi
משתמש וותיק
משתמש וותיק
סמל אישי

הצטרף / הצטרפה: 27 אפריל 2006
מדינה: Israel
משתמש: מנותק/ת
הודעות: 1938
נשלח בתאריך: 29 אפריל 2006 בשעה 12:59 | IP רשוּם
ציטוט DJ Skazi

יפה מאוד!!!

__________________


Lamborgini Murcielago

חזרה לתחילת העמוד הצג את כרטיס החבר של DJ Skazi חפש הודעות אחרות של DJ Skazi
 

אם ברצונך להגיב לנושא זה עליך קודם להתחבר
אם אינך רשום/ה כבר עליך להרשם

  שליחת תגובהשליחת נושא חדש
גרסת הדפסה גרסת הדפסה

קפיצה לפורום
אינך יכול/ה לשלוח נושאים חדשים בפורום זה
אינך יכול/ה להגיב לנושאים בפורום זה
אינך יכול/ה למחוק את הודעותיך ותגוביך בפורום זה
אינך יכול/ה לערוך את הודעותיך ותגובותיך בפורום זה
אינך יכול/ה לצור סקרים בפורום זה
הינך יכול/ה להצביע בסקרים בפורום זה



פורטל ים   אקווריום דגים   אק' דגי נוי טרופיים   ציקלידים   בריכות דגים   אקווריום צמחי מים   צילום אקווריום   המדריך לגידול דגים   חדשות דגים  
מאמרים אקווריום דגים   מחשבונים אקווריום   סרטים אקווריום מים מלוחים   סרטים בריכות דגים   משחקים אקווריום דגים   דגי זהב   צור קשר