|
הסקלרים הינם מהמיוחדים בדגי מים מתוקים ,רבייתם באקווריום קלה ומיוחדת ,מטילים את ביציהם על מצע. |
|
בטבע צבעי הסקלר הינם כסף ושחור.סקלרים צהובים,כתומים ומנומרים הינם פיחוחים של זנים על ידי |
|
מגדלי דגי נוי .לסקלר מבנה דיסקית דק וסנפיריו זקורים וארוכים,בשל כך הסקלררים זקוקים לאקווריום |
|
בגובה של 04 סנטימטר ,להתפתחות מושלמת . דגי הסקלר קלים לטיפול ,אינם דורשים טיפול מיוחד . |
|
לנקבת הסקלר יש בליטה קלה ליד פי הטבעת,הזכר יותר טריטוריאלי וגודל במהירות קלה יותר מהנקבה |
|
תנאי מים לקויים יגרמו לסקלרים להיות עצבנים ותוקפנים . הם רגישים למחלות עור שפוגעות בסנפירים |
|
יש לדאוג כי סנפיריהם לא ינשכו או יפצעו באקווריום .לפעמים הסקלר מתנהג כרודן באקווריום, |
|
התנהגות זו אופיינית למשפחה אליה הוא שייך,הציקלידים,הידועיים באופיים הטריטוריאלי . |
|
את הסקלרים הכניסו עם דגים בגודלם או עם דגים זריזים וקטנים שהסקלר לא יוכל לפגוע בו . |
|
הכניסו דגים שלווים ורגועים עם הסקלרים,עם דג תוקפני הסקלר ילחם על מוות . |
|
בשנות השמונים היו "מגיפות" שפגעו בדגי הסקלר ,עד כדי סיכון חלק ממינים שפותחו בגידולים מסובכים . |
|
המגדלים בפלורידה הצליחו להציל את המצב והיום סכנת ההכחדה נעלמה ממין זה . |
|
|
|
רכישת סקלרים לרבייה |
|
בחרו בסוג הסקלר שאתם רוצים להרבות ,אל תערבבו בין הסוגים .אל תקנו זוג סקלר שחור וכתום . |
|
הסקלרים בוחרים את בני מינם להזדווגות ,ניתן לרכוש בני זוג בוגרים או דגים צעירים שלא יודעים את מינם . |
|
מחירם של בני זוג בוגרים,בעלי עבר הטלות מוצלח יכול להיות יקר ומסוכן,לפעמים העברות רבות |
|
של דגים פוגעת בדחף המיניות שלהם .רכישת 6 סקלרים צעירים תהיה שווה או זולה מהזוג הבוגר . |
|
בנוסף גם תלמדו את התנהגותם של הסקלרים מגיל צעיר ותדעו להתמודד עם בעיות הקשורות להם . |
|
הסיכוי ברכישת 2 דגי סקלר צעירים בחנות ליצירת זוג הינה נמוכה מאד.דגי הסקלר צריכים להתאהב . |
|
ברכישת 6 דגי סקלר הסיכוי כי יווצר לכם זוג הוא 79% . |
|
בידקו היטב את סנפירי הסקלר ואת זימיו אלו הם המקומות הרגישים שלו . אל תקחו סקלר |
|
מאקווריום שיש בו דגים חולים או מתים . סקלר בריא הינו סקלר שסנפיריו זקופים וחזקים, |
|
ללא שבירות או עיקומים של הסנפיר,גופו שלם ללא פצעים,שחייתו יציבה ורגועה . |
|
אל תסתבכו עם סקלר שנראה עצבני בחנות,בביתכם הוא לא יהיה רגוע יותר . |
|
|
|
|
|
|
הכנות לרבייה |
|
בתנאי מים טובים נקבות הסקלר יטילו ביצים בגיל שנה או כאשר יגיעו לגודל של 5 ס"מ |
|
לגודל של 5 ס"מ הן מגיעות בגיל כ-21-8 חודשים . |
|
יש להתנהג עם הסקלרים בעדינות מרובה,יצירת מתח באקווריום תגרום לאיבוד הדחף המיני שלהם . |
|
יש מגדלים שמביאים את טמפרטורת המים לכ-33 מעלות בכדי להעלות את הדחף לזוגיות בין |
|
הדגים,את חם המים מעלים בהדרגתיות ומשאירים אותו בשיאו ליומיים ומורידים אותו בהדרגתיות . |
|
אם אתם מגדלים 5 או 6 סקלרים מצעירותם ,תוכלו להבחין בזוג שיווצר לכם באקווריום ללא כל קושי . |
|
הזוג המאוהב מתרחק משאר הסקלרים ומתרכז באזור מבודד באקווריום . |
|
לאחר ההתרחקות מחבריהם ,זוג הסקלרים מנקים את השטח עליו הם יטילו ויפרו את ביצייהם. |
|
יש מגדלים שמניחים רעף במאנך באזור מסוים באקווריום ,הסקלרים יטילו את ביצייהם על הרעף |
|
בגלל הנוחיות והנקבוביות שיש עליו .הרעף ימנע הטלות ביצים באקווריום,על הזכוכית והפילטרים . |
|
אם אתם מתכוונים להשתמש ברעף ,הרתיחו אותו ושיטפו אותו מספר פעמיים ,הוציאו את כל הרעליים . |
|
תזונה מומלצת לפני הזדווגות- תולעי דם ופתיתים עם ויטמנים . |
|
|
|
|
|
|
|
הטלת הביצים |
|
לפני ההטלה הנקבה מפתחת גבשושית קטנה בצורת פיטמה ובצבע ורוד ליד פי הטבעת. |
|
הנקבה מטילה את הביצים כשהיא בתנוחה מאונכת לפני המים בזווית 09 מעלות . |
|
לאחר שהטילה את הביצים יישתרע הזכר על הביצים ויפרה אותן . |
|
הסקלרים מטילים את ביצייהם באור היום והסיכוי לראות הטלה הוא גבוהה מאד. |
|
בהטלות הראשונות ההורים אוכלים את הביצים |
|
אם הזכר לא הפרה את הביצים אז תוך 42 שעות הביצים יהפכו ללבנות וימותו |
|
אם הביצים הופרו והפכו ללבנות לאחר 63 שעות - יש פטריה במים -השתמש במטילן בלו |
|
|
|
|
|
|
טיפול בביצים |
|
הטיפול בביצים אינו מסובך ,הזוג נוטה לאכול את ביציו שהטיל בפעמיים הראשונות של הטלותיו . |
|
בשל אכילת הדגים עליכם יהיה לבחור בהוצאת הביצים לאחר שהזכר הפרה אותם או על השארתם |
|
באקווריום ולתת לזמן לעשות את שלו .הביצים רגישות לפטריות ומחלות עור ,שפיכת כמות קלה של |
|
חומר נוגד פטריות תועיל להתפתחות הביצים . |
|
אם בחרתם להפריד את הדגיגונים מהוריהם ,העבירו אותם לאקווריום בנפח של עד 5 ליטר , |
|
עם מי האקווריום של ההורים ,על טמפרטורת המים להיות בין 92-13 מעלות ,הפעילו משאבת חמצן . |
|
החליפו כחצי מכמות המים בכל יומיים,במים מהאקווריום של ההורים . |
|
|
|
מביצה לדג |
|
ביום ההטלה- הביצים יהיו מונחות בפסים וצבעם יהיה בהיר שקוף למחצה |
|
ביום 2 - ביצים שלא הופרו יהפכו ללבנות וימותו |
|
ביום 3-ביצים נוספות שלא הופרו יהפכו ללבנות,בביצים החצי שקופות מופיע זנב קטן מאד |
|
ביום 4-חלק מהבצים שמתו מטושטשות,אצל הבריאים נראה ראשו של הדג משק החלבון. |
|
ביום-5 יופיעו עיניים |
|
ביום 6- העיניים גדלות ושק החלבון מתכווץ . |
|
ביום 7-01 מתחלים כל הדגים לשחות ויש להאכילם . |
|
|
|
|
|
טיפול בדגיגונים |
|
בשלושת השבועות הראשונים לאחר הבקיעה,הדגיגונים יהיו באקווריום מופרד מדגים בוגרים . |
|
מי האקווריום יהיו מי אקווריום ההורים ,משאבת החמצן תופעל בקצב נמוך,בכדי למנוע זרמים במים . |
|
החליפו כחצי ממי האקווריום בכל שלושה ימים ,או שהשתמשו בפילטר פנימי פשוט מאד ,העובד |
|
על משאבת חמצן זעירה .טמפרטורת המים צריכה להיות יציבה ולנוע בין 82-03 |
|
בתקופת ההתבגרות על האקווריום להיות נקי מזיהומים ומחלות ,הדגיגונים רגישים מאד למחלות . |
|
לאחר שבקעו מהביצים האכילו את הדגיגונים בחסילונים זעירים מסוג -Artemia nauplii ,מזין מאד. |
|
אל תשאירו שאריות מזון מהאכלת יתר,שיהפכו לרעלים ויפגעו בדגים. |
|
|
|
|
|
|
|
עברו 3 שבועות |
|
לאחר 3 שבועות אפשר להאכילם בתולעי דם קפואות פתיתים עם ויטמינים |
|
העבירו את הדגים לאקווריום באורך 03 ס"מ עם דגים אחרים |
