הרביית דגי דיסקוס

ובכן, ידוע כי הסיפוק הגדול ביותר של כל מגדל דיסקוסים מושבע היא להצליח להרבות אותם. אחד המראות היפים ביותר בעולם האקווריומים ( אם לא היפה ביותר ), הינו לראות את תהליך החיזור של זוג דיסקוסים, איך הם מכינים את מקום ההטלה, איך הנקבה מטילה והזכר אח"כ מפרה את הביצים, הדגיגים שבוקעים מהם ועוד …….

הרבייה של דיסקוסים הינה משימה קשה וזאת יעידו על כך גם מקצוענים בעלי ניסיון רב בגידול והרבייה. כפי שהתרשמתי משאלות של גולשים בפורום, יש נטייה לחשוב שאם זוג הדיסקוסים הטיל אז רוב ההצלחה מונחת בכיס ואוטוטו יש לנו דגיגים שיהפכו בקרוב לבוגרים. ובכן רבותיי מרגע הטלת הביצים ועד להיווצרות דגיגים עצמאיים הדרך ארוכה עד מאוד .

למעשה, הטלת הביצים היא רק תחילתה של הדרך. כפי שתקראו בהמשך, מרגע שבקעו הביצים יש לדאוג להמון פרמטרים באקווריום ולטפל בו בכפפות של משי. פאשלה אחת קטנה וירדה כל ההשקעה לטמיון. יש לציין שמאמר זה אינו בא להחליף את הספרות המקצועית, אלא רק לתת רקע כללי ואני ממליץ בחום רב לקרוא ולעיין בספרות המקצועית.

פעמים רבות נשאלת השאלה בפורום, היכן ניתן לקנות זוג מטיל טוב ? אם תשאלו אותי, זוג מטיל , הנמצא בשיא פוריותו, קשה מאד להשיג. קשה לי להאמין שמישהו ימכור לכם זוג מטיל פורה. חישבו רגע אחד בהיגיון, אם היה לכם זוג מטיל טוב הייתם מוכרים אותו או עושים כסף מהדגיגים ? אם בכל זאת מישהו מוכן למכור לכם זוג מטיל, קרוב לוודאי שהזוג כבר זקן ועבר מספר רב של הטלות כך שאיכות הביצים ירודה ביותר.

אם לא ידעתם עד עכשיו אז כדאי שתדעו שמהטלה להטלה איכות הביצים יורדת וזוג שהטיל 001 ביצים טובות ( שמתוכן בקעו נניח 09 דגיגים ) יטיל לאחר מספר רב של הטלות 06 ביצים שמתוכן יבקעו אולי 02 דגיגים. סיבה אחרת שיכולה להיות למישהו שמנסה למכור לכם זוג מטיל היא שאולי הזוג הם הורים גרועים, כלומר כאלו שאוכלים את הביצים לאחר ההטלה או שהזכר אינו מפרה את הביצים או שפשוט לאחר שהדגיגים בוקעים ההורים מתעלמים מהם, לא מאפשרים להם לאכול מהרירית והדגיגים מתים. אם אתם רוצים הרבייה טובה ומסודרת אתם צריכים להיאזר בסבלנות ולעשות זאת בדרך הארוכה יחסית. אני ממליץ לקנות להקה של 6- 8 דגים קטנים בגודל של 5-6 ס"מ ולגדל אותם. אם תתנו להם מספיק מרחב ותאכילו אותם כמה פעמים ביום (מבלי לזהם את האקווריום בהאכלת יתר) באוכל איכותי (העשיר בחלבונים) הם יגדלו מהר יותר מכפי שאתם מתארים לעצמכם. כעיקרון, בגיל 41-81 חודשים הם כבר יכולים להתחיל להתרבות. זוג מטיל (מה שהמקצוענים מכנים "זוג עובד") יכול להטיל כל הטלה אחת ל 7-01 ימים. אחרי כל 8-01 הטלות יוצאים להפסקות של 4 חודשים. זוג דיסקוסים נחשב פורה עד לגיל 4 שנים.

יש לציין כי רוב הדיסקוסים המגיעים לארץ מיובאים מארצות המזרח הרחוק. מכיוון ששם מוסיפים להם הורמונים הצבעים שלהם עזים ויפים. ישנו רק חיסרון אחד והוא שההורמונים הניתנים להם הורסים להם את מערכת הרבייה ולכן הסיכוי להרבות דיסקוסים, שהם יבוא מהמזרח, קלוש ביותר. אם כן מה אפשר לעשות ? הטוב ביותר הינו לקנות דיסקוסים תוצרת כחול/לבן ממוכר המוכר לכם כאמין היתרון בקניית דיסקוסים כחול/לבן הוא כפול :
א. הם רגילים למי הברז של ארצנו ולא צריך לדאוג הרבה לקושיות וחומציות המים בגידולם (לרבייה התנאים אחרים לגמרי).
ב. אתם יכולים להיות רגועים שלא הוסיפו להם הורמונים.
דבר שני שניתן לעשות הוא לפנות ליבואן ולבקש ממנו לייבא דיסקוסים באופן אישי שהמגדל מצהיר בפירוש שהם נטולי הורמונים . כדי לעודד דיסקוסים להתרבות יש לדאוג לתנאי מים נוחים וזה אומר קשיות005 mism ו 6.5 hP . לאחר כ 10-18 חודשים, יחלו הדגים בלהקה לבחור להם בני זוג. זוג פוטנציאלי לרבייה ניתן לזהות ע"י כך שהם נראים שוחים יחדיו ברומנטיות באקווריום, בנפרד משאר הלהקה.

בשלב הזה מומלץ להעביר אותם לאקווריום נפרד של כ – 521 ליטר. אקווריום גדול יותר אינו מומלץ כי הם עלולים להרגיש בודדים בו ואקווריום קטן יותר אינו מומלץ כי קשה לשמור בו על יציבות תנאי המים. כמובן שתנאי המים באקווריום צריכים להיות זהים לאלו של האקווריום בו הם חיו עד כה (קשיות וחומציות). בתוך אקווריום ההרביה צריך לשים פילטר ספוג, קונוס להטלה וגוף חימום. חשוב שלא תהיה הרבה תאורה באקווריום ושיוצב במקום שקט שאין בו הרבה תנועה (לא לשים בסלון או במסדרון את אקווריום ההרביה). פרט למה שהזכרתי קודם לא צריך להיות באקווריום כלום. בשום פנים ואופן לא לשים חצץ ו/או צמחים. עם קצת סבלנות ומזל הזוג יטיל את הביצים על הקונוס. היתרון בקונוס הוא בזה שהוא עשוי מטראקוטה (חימר שרוף שהוא חומר מחוספס) והביצים נדבקות עליו היטב. לאחר שהנקבה מטילה את הביצים הזכר עובר עליהם ומפרה אותם (מפזר עליהם זרע). בשלב הזה מומלץ להוסיף חומר הנקרא מטילן בלו למים. יש לדאוג שהמים יהיו רכים (סביב 003 מיקרו- סימנס). מים קשים הם מים מכילים ריכוז גבוהה יחסית של סידן. ריכוז גבוהה של סידן קשה את קליפות הביצים והדגיגים לא יצליחו לבקוע מהם. דבר נוסף הוא שקליפת הביצה היא חצי חדירה, כלומר מאפשרת מעבר של חמצן ומינרלים חיוניים מהמים אליה ואילו רעלים היא דוחה.

ריכוז גבוהה של סידן במים יהפוך את הקליפה לבלתי חדירה ולא יהיה מעבר של חמצן ומינרלים לתוכה. עוד לפני שהדגיגים בוקעים מהביצים, ניתן לראות את ההורים מנקים אותם (מכניסים את הביצים לפה ומנקים אותם, אך עדיין הביצים נשארות דבוקות לקונוס). האויב הגדול ביותר של הביצים הינו הפונגוס. פונגוס הינה פטרייה המחסלת את הביצים. ביצה נגועה בפוגנוס תיאכל בד"כ ע"י ההורים על מנת לא לפגוע ולהדביק את האחרות. ההורים גם מאווררים את הביצים בעזרת הסנפירים שלהם כדי להחדיר חמצן לביצים וכך למנוע התפתחות של פונגוס.

יש לציין כי עד שההורים מטילים עוד ניתן לרענן מים וחשוב מאוד לשמור על ניקיון האקווריום. יש לשאוב שאריות מזון וצואה כך שהאקווריום יהיה נקי. מרגע הטלת הביצים ועד לאחר שבקעו הדגיגים מהביצים אסור לרענן מים. לגבי האכלה יש להמשיך להאכיל את ההורים כל עוד ם הם מגלים עניין באוכל. לאחר שהדגיגים בקעו ונפרדו מקליפת הביצה הם ימצאו את הדרך אל ההורים. בשלב זה ההורים (לרוב הדגיגים נדבקים לאחר ההורים ונדיר שידבקו לשניהם גם יחד), בד"כ ההורה החזק מזין את הדגיגים ואילו ההורה העייף והחלש נח בינתיים. ההורים הופכים להיות כהים והדגיגים ניזונים מהרירית שלהם. כך ניתן לראות את אחד ההורים שוחה ומסביבו עשרות דגיגים הדבוקים לרירית שלו וניזונים ממנה. בכל השלבים יש להקפיד על טמפרטורת המים של 03 מעלות צלסיוס. לאחר 4 - 7 ימים מרגע שהדגיגים ניזונים מרירית ההורים ניתן להתחיל להאכיל את הדגיגים בארטמיה. ארטמיה זה זחלי סרטנים זעירים. קונים את ביצי הארטמיה בחנויות הדגים, משרים אותם במי מלח כ – 42 שעות ולאחר מכן בוקעים הביצים ומקבלים זחלי סרטנים. יש לשים לב לא לתת לדגיגים יותר מידי ארטמיה, אלא כמות שהם מסוגלים לסיים לאכול ב – 5 דקות. חשוב להאכיל את הדגיגים לפחות 4 פעמים ביממה, מי שחושב על תדירות נמוכה מזו שלא ינסה בכלל להרבות דיסקוסים. בשלב שבו הדגיגים אוכלים ארטמיה, יש להוציא את ההורים מאקווריום ההרביה ולהחזיר אותם לאקווריום הרגיל.

השארתם של ההורים באקווריום עם הדגיגים תגרום לכך שהדגיגים ימשיכו לאכול מרירית ההורה עד כדי כך שיגרמו לה נזק. השלב הבא הוא להרגיל את הדגיגים למי ברז. איך עושים זאת ? לא בבת אחת בודאי. במסגרת רענון המים, יש להוסיף מי ברז בהדרגה עד שמגיעים למי ברז בלבד.


לסיכום
לסיום אני רוצה לחזור ולהדגיש, הרבית דיסקוסים הינה עניין מאד מורכב. בתור מתחיל, סביר להניח שתפשל מספר פעמים רב עד שתתחיל לראות תוצאות. זוהי עבודה הדורשת מסירות רבה אך שכרה בצידה.

המאמר נתרם על ידי האתר דג